החלטה בתיק עמ"י 56822-12-12

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה, (להלן: " בית משפט קמא"), לשחרר את המשיב לחלופת מעצר ואשר ניתנה ביום 27/12/12 על ידי השופטת איילת דגן בתיק מ"י 54292-12-12.

המשיב נעצר ביום 13/12/12, בגין עבירות של שיגור חומר נפיץ לאחר שלא כדין, היזק בזדון, קשירת קשר לביצוע פשע והצתת מבנה.

בפרק העובדות נטען כי המשיב, ביחד עם אחרים, במהלך החודשים האחרונים "שיגר חומר נפיץ והצית ביחד עם אחרים מבנה". בבקשה האחרונה, עתרה העוררת להארכת מעצרו של המשיב למשך 6 ימים לצורך ביצוע פעולות חקירה (ראו סעיף 9 לבקשה אם כי בעמודה זו לא פורטו הפעולות).

העוררת סבורה כי בית משפט קמא טעה משדחה את הבקשה. היה עליו לאפשר לה ביצוע הפעולות שפורטו במסמך הסודי שסומן על ידי בית משפט קמא באותיות ב"מ/1 כשהמשיב במעצר. המדובר בחשדות לביצוע עבירות חמורות ביחד עם אחרים (שני חשודים אחרים שנמצאים במעצר).

לדעת העוררת, יש לאפשר לה להשלים את החקירה בהיות המשיב במעצר.

בעניינו של המשיב דנתי בערר העוררת על החלטת בימ"ש קמא (השופט ערן קוטון), לשחרר את המשיב ממעצר משלא הובא במועד לבימ"ש. הדיון התקיים בעמ"י 33239/12-12, ערר שנתקבל ושלפיו הוריתי על כך שהמשיב ימשיך לשהות במעצר. על החלטתי, הוגש ערר שנידון בבש"פ 9113-12, ערר שנדחה על ידי השופטת עדנה ארבל ביום 21/12/12.

עיון בחומר החקירה מראה כי המשיב מסר את גרסתו ומאז אין התפתחות בחקירתו למרות שמעצרו הוארך מפעם לפעם על ידי בית משפט השלום. השופטת דגן, ציינה בהחלטתה כי היא עיינה בחומר החקירה, הן בדיון הקודם שהתקיים בפניה בעניינו של המשיב והן בדיון שכנגדו מופנה ערר זה, והתרשמה כי לא הייתה התקדמות ממשית בחקירת המשיב. אציין כי דעתי כדעתה.

עיינתי בחומר החקירה ובמזכר שסומן על ידי מ/1 ולא התרשמתי כי יש חשש לשיבוש הליכי חקירה. מה גם, שהחלטת בית משפט השלום קובעת תנאים שיש בהם כדי לצמצמם עד מאוד חשש זה. המשיב שוחרר למעצר בית אצל דודתו ביפו עד ליום 01/01/13, תוך קביעת תנאים מגבילים ונוספים, לרבות פיקוח של מפקח (אביו של המשיב) שנמצא ראוי לכך ע"י בית משפט קמא.

שבתי ועיינתי במסמך במ/1 שהוצג בפניי בית משפט קמא ובחנתי את פעולות החקירה שתוכננו כמפורט בסעיף 8 למסמך הנ"ל (שכותרתו "פעולות חקירה שתוכננו ועוד לא בוצעו") ומצאתי כי קיימת פעולה אחת שהעוררת הייתה אמורה לבצע עם המשיב, אך עקב ההתמקדות של העוררת בחקירת חשוד אחר היא לא בוצעה. יצוין כי עיון בסעיף 8 (1) למסמך הנ"ל יוצר רושם כי פעולה זו דרושה לשם חקירת החשוד האחר ולא המשיב שבפניי.

עוד יש לומר כי עיינתי בסעיף 3 (שכותרתו "תכנון המשך חקירה") והתרשמתי כי אכן חקירת החשודים האחרים עלולה להתארך ולא להתקיים בקרוב מהסיבות המפורטות שם, (ראו סעיף 3, סעיף קטן 8 בקשר לחשוד אחר שבפרק תכנון המשך החקירה), אולם לשם כך, אין צורך בהמשך החזקת המשיב במעצר.

עיינתי גם בפרק הסיכום של המסמך מב/1 (סעיף 4 בעמוד שלפני האחרון) ולא התעלמתי ממה שכתוב בסעיף 4 (6) וכן לשאר הנתונים הנטענים שם ולשם מיצוי החקירה נגד האחרים, אין צורך במעצר המשיב. עיינתי גם בהודעה שהוצגה בפניי וסומנה על ידי מ/2 והתרשמתי כי המשיב ענה לשאלות ומוסר את גרסתו.

כמו כן, עיינתי בהודעה שסומנה על ידי מ/3, הודעה של חשוד אחר, המתייחסת לחשוד נוסף והגם שהחשוד שמסר אותה נשאל לגבי המשיב, לא מצאתי כי יש בתשובותיו כדי להעיד על התקדמות בחקירת האחרון או בצורך בביצוע פעולות חקירה נוספות בהיותו במעצר.

בחנתי את החלטת בית משפט השלום, את חומר החקירה, את פעולות החקירה הדרושות והמתוכננות ולא שוכנעתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום שמצדיקה התערבות בית משפט זה.

אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, אני דוחה את הערר.

המשיב ישוחרר היה ותנאי השחרור שנקבעו על ידי בית משפט קמא קוימו.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ג, 28 דצמבר 2012, במעמד פקד ארז לחמיש, המשיב באמצעות יחידת הליווי ועו"ד אחמד אל ג'אבר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: